מי אמר שאי- אפשר למצוא עבודה אחרי גיל 45?

כולנו שומעים את המנטרה הזאת כבר שנים רבות- הם זה נכון?
לדעתי, כעיקרון כן, במידה רבה, אבל...לחלוטין, לחלוטין לא בלתי אפשרי!
אני גאה לשתף בניסיון שלי כמאמן שמלווה תהליכים שונים בתחום הזה ש 80% מהמתאמנים אצלי במצבים של חיפוש עבודה בגילאים האלה מוצאים עבודה עוד בתקופת אימון של מספר חודשים- קשה להאמין? אז אתחיל ואומר שלא כולם מצליחים אבל החבר'ה שבאים נחושים להתגמש, מוכנים להגדיר את עצמם מחדש אם צריך, ומעל הכל, עובדים "על הראש" שלהם, מצליחים כמעט ללא יוצא מן הכלל, למרות הקושי.

קסמים אתם חושבים? 

ממש, ממש לא!
בואו ניקח מהנדס היי-טק מוכשר ומנוסה מאוד שמצא את עצמו בשוק חיפוש העבודה לאחר פיטורים טראומטיים שהרסו לו לגמרי את ביטחון העצמי.
כשהגיע אלי, והוא בן 45, היו כל הסימנים שהוא קרא יותר מדי עיתונים, ראה יותר מדי תכניות טלוויזיה ודיבר עם יותר מדי אנשים שהכניסו לו פחד אלוהים ש"זהו, כבר לא סופרים אותך...העולם שייך לצעירים, וכיו"ב". ומה קרה בפועל?
תוך חודש וחצי כבר היה לו חוזה חתום לעבודה כמנהל פיתוח עם יותר כסף שהרוויח במקום הקודם!
ועוד לא סיפרתי על ההוא שהתאמן 3 חודשים, אחרי ששנים ניסה להרים סטארטאפים שלא הצליחו, ובסוף, אחרי דרך לא פשוטה....מצא את עצמו עם ג'וב החיים שלו, משכורת שעלתה על הקודמת ב 8000 ₪, והכי הכי חשוב- הרגיש בן-אדם פעיל, תורם, אחד שסופרים אותו  ועוד איך...

אז מה השיטה אתם שואלים? אין נוסחה אחת אבל אני כן אשתף אתכם במרכיבים המנצחים:

1. התעלמות מבכיינות וכניעה ל"פחד של העדר"- חייבים לעבוד על החיוביות, האופטימיות, אף אף אחד לא נמשך להעסיק "נעבכים"...לדעת מה שאתה שווה ולהתחבר לשם!

2. הפתיחות להגדיר את עצמך מחדש, שזה לא רק מילים אלה ללמוד ולהפנים את ה"סיפור החדש " שלך- על כל גווניו.

3. להפנים: אתה לא מחפש עבודה אלא אתה בעל כישורים וידע שאתה רוצה לתת לחברה תמורת תשלום הולם- קרי, חשיבה של עצמאי במילים אחרות.

4. היכולת לקחת סיכונים קטנים בכוון של להיות לפחות "קצת עצמאי" בהתנהלות שלך.

5. ללמוד לעשות נטוורקינג- בכל הערוצים- ולא לשכוח שזאת אמנות של הקשבה ונתינה לא פחות מלספר על עצמך ו"לקיחה".

6. הרבה, הרבה, הרבה פגישות ופניות- כולל מעקבים....וגם היכולת לדבר כאחד שמוכן גם להתנסות, לעשות ללא תשלום דבר או שניים אם מבקשים- הרבה ביטחון עצמי אותנטי- כי אתה באמת, באמת יודע מה הערך שלך!

7. ללמוד לתקשר דברים- שיחה אפקטיבית וחיוביות...רחוק מאוד מהמסכן ששולח 300 קורות חיים במייל ולא מבין למה לא עונים לא...

8. לחשוב בגדול ולעשות בקטן: לא לתת לאי העשייה להגדיר אותך- לא מפסיקים להתעמל, ללמוד, להתנדב, להתחבר.

9. לקחת מאמן לליווי- נשמע מגמתי? אולי- אבל זה עובד ועובד בגדול...

10. דברתי קצת על אמונה? אז אם לא, אמונה במשהו- משהו שקצת גדול ממך, סיבה, משמעות, משהו שכדאי לקום בבוקר איתו וללכת לישון איתו בלילה.

45 זה מספר, גם 50 וגם 55. מה שתעשה איתו זה כבר סיפור אחר. אפשר, אפשר בהחלט!

האם באמת רק חמור אינו משנה את דעתו? על המנהיג-מפקד אריק שרון ז"ל

ייתכן שאתם מזהים את האמירה הזאת ואכן , נכון, היא לא של אריק שרון אלא של מצביא אחר מפורסם בתולדותנו, שנוי במחלוקת גם הוא, משה דיין.
אך אין ספק שגם שרון היה יכול להגיד את אותה אימרה מבלי להניד עפעף...האם היא נכונה?

אריק שרון, הלך מאיתנו השבוע לאחר ששמונה שנים היה "איש שלא היה" ונדמה היה שכל המדינה רק מחכה לרגע שתוכל לתת את הכבוד האחרון לאיש הזה שנשאר בין הבודדים שההיסטוריה שלו היא ההיסטריה של מדינת ישראל.
הוא באמת היה תופעה שאין הרבה כמותה- זיגזגים חדים שקשה להאמין שמדובר באותו אדם מפורסם: הסמן הימני הידוע שהפך להיות הסמן השמאלני- לכאורה- שהביא להתנתקות מגוש קטיף, ללא ספק טראומה לאנשים רבים שפונו, אבל גם לאלפים רבים אחרים שהושפעו אידיאולוגית, כלכלית וחברתית.
הוגה ובונה את מפעל ההתנחלויות- לדעת רבים עוד "טראומה" מסוג אחר- וגם מחריב ומפנה התנחלויות.
מחולל מלחמת לבנון השנויה במחלוקת וגם קו פוליטי שחתר להביא שלום, שרק התרדמת שלו מנעה ממנו ומנעה מאיתנו את זאת .
איש שכאלוף  עטור- מדליות סימל את המנהיגות הצבאית, וגם אדם שהטביע את חותמו כמפר פקודה סדרתי, לא פעם ולא פעמיים בקריירה הצבאית שלו.
הניגודים לא נגמרים רק שם.

אז מה עם החמור? אם החמור הוא זה שנשאר במקום ולא זז ומזיז, אז האם החכם הוא זה שנותן לעצמו לשנות את עמדתו ואת תפיסתו כאשר נוח ועל פי דרכו, נכון לעשות זאת? נדמה לי שפה המדרון מאוד חלקלק- היו לנו עוד כמה חבר'ה כמו אהוד ברק ומשה דיין שלא היתה להם שום בעייה להנהיג מפלגה אחת, וכשכבר לא שימשה אותו, לעבור ליריב.
כולנו יודעים עד כמה זה קל לשכנע את העולם בצדקת דרכך, לכל עמדה יש תימוכין, וכל סטטיסטיקה ניתנת לשינוי ומניפולציה.

אני חושב שיש לחשוד באנשים שרוצים להפיל על החמור המסכן הזה את כל פלטפורמת השינוי שאליה שואפים, לדעתי יש לבדוק היטב מאחורי ההכרזות והנאומים.
אדם שדבק בעקרונותיו מעורר בי אמון רב יותר מזה שמחליף עמדות על מנת לקדם אג'נדה חדשה, לרוב בכוחניות יתר.
במקרה של אריק שרון השינויים האלה בסוף חייו מאוד תאמו את השקפתי האישית, אבל זה לא העניין...
יש משהו מעבר ל"פרגמטיות" שאתה מצפה ממנהיג לסמל ולהוביל. אני מציע להמשיך לחשוד באלה שמנווטים על פי האגו ונותנים לעצמם לגיטימציה על חשבון החמורים שלנו.
אז היה לנו את אריק שרון, מצד אחד, שבדרך עשיית שינויים הגדיל לעשות, אבל גם היה לנו את אהוד ברק מצד שני.
שרון עזב אותנו בנקודת שיא כאשר ברק הצליח לאכזב המונים ולהיעלם ממפת המנהיגות על מנת "לעשות לביתו".

בואו נמשיך לחפש מנהיגים שלא צריכים חמורים בכדי להסביר את דרכם.
אותם מנהיגים שמייצגים ערכים אמיתיים שלא יוחלפו כאשר האופורטוניזם מופיע בדרכם.