הכלי האולטימטיבי במתן מצגת: דע מה הקהל מצפה לקבל ממך!

כאחד שישב ושמע מצגות רבות בימי חייו (של יזמים, מנהלים, מדענים ומהנדסים, הקבוצה האחרונה היא הקשה ביותר בנושא הזה, כאמירה גורפת), אני יכול להעיד באופן אישי: רבים הם המציגים שפשוט מפספסים.
ההיצמדות שלהם לנתונים, גרפים, דיבור על "פיצ'רים" הורגת להם את הדבר החשוב ביותר: ההקשבה והחיבור של הקהל למה שהם בכלל אומרים!
ג'רי וייסמן, אחד מבכירי מאמני הפרזנטציה בארה"ב, אמר את זה נפלא:

WIIFY= What's in it for YOU?

המציג ממקד כל נקודה שהוא מביא במצגת למה שהקהל רוצה לדעת: מה יצא לי מזה? למה זה חשוב לי? וויסמן המציא את הביטוי "audience advocacy"- מה רוצה הקהל לשמוע- מושתת על לימוד ותרגול של "טריגרים" מסויימים.
הטריגרים של ה WIIFY צריכים להיות נוכחים כל הזמן במצגת, באמצעות ביטויים כמו:

1. זה חשוב לכם בגלל....
2. המשמעות עבורכם היא...
3. הסיבה שאני מספר לכם את זה היא...
4. איכפת לכם מזה כי...
5. אז מה אתם שואלים?...
6. ו....ה wiify פה הוא...

נשמע לכם מאולץ? גם לי....אבל בתור אחד שגם טעה בטעות הזאת יותר מדי פעמים, זהו טיפ מעולה לכל מי שעומד מול קהל, על אחת כמה וכמה בעידן של קשב הולך ונעלם אצל הקהל.

חשבו לעצמכם: wiify במצגה הבאה שלכם...השבוע? מחר?

אימון לקריירה: מתראיין לעבודה? זכור להפנים ולספר את הסיפור שלך!

ייתכן ויישמע לכם מוזר אבל האמת היא שזה ממש לא: כשמראיינים אותך, אל תשכח שהדבר שבסופו של דבר יישאר אצל המראיין שלך הוא האם ה"סיפור שלך" התחבר או לא התחבר לו למה שהוא מחפש במועמד.
הסיפור- הנרטיב של המועמד- חייב להטביע את חותמו, אחרת תמיד יהיה מישהו אחר, לא פחות מנוסה, לא פחות מוכשר, שייכנס במקומך בתור.

פילים סמיט, הד-הנטר (ציד ראשים) למנהלים בכירים מקנדה כתב את הדברים הבאים לאחרונה:

"In the magical world of recruiting, I want to hear — and subsequently tell — your story.
Take every opportunity within the career process to draw your desired audience in by appealing to their emotions, rather than inundating them with facts, figures, and data that seemingly measure “success.”

Intentionally craft your resume to tell the epic tale of how you went from being a waitress at 21 years of age to the National Director of Marketing. Dramatically rehearse your responses to popular interview questions being sure to give attention to tonality, body language, and gestures.
Colourfully share the message of what you genuinely value and cherish in this world through your various online social media platforms.
Ultimately, bring your desired audience to [its] feet in rousing applause, cheering you on and chanting your name, leaving them wanting more — all through the power of your story."

זה עובד בכל דבר בחיים, אז למה שלא יעבוד גם בראיון שלך?
אבל בל נשכח: סיפור אותנטי בלבד, שיש מאחוריו אנרגיה אמיתית, אחרת הסיכוי שלך להזיק יכול לעלות על הסיכוי שלך להועיל באמצעות הסיפור.

אז מה הסיפור שלך לראיון הבא?

גישת המאסטרמיינד ככלי לשיפור קבלת החלטות

טיפ מתוך Harvard Business Review- online מנחה מנהלים לחשוב יותר לפני שהם מקדמים רעיון עסקי אחד, לקבל יותר אינפוטים מאנשים שונים שמעורבים בהחלטה.
זה נשמע אולי מאוד פשוט וקל להבנה, אבל למעשה מנהלים לא נוטים לעשות זאת כדבר בשוטף מכל מיני סיבות- לא כולן מוצדקות וחכמות.

אני חושב שאם אנשים היו רגילים לעשות סיעור מוחות עם קצת יותר מודעות אישית וברוח אחרת (בסגנון Dunetzmasterminds שאני פיתחתי ומנחה כבר שנים) היו מגיעים לחשיבה יותר עשירה, שיתוף פעולה יותר פורה ותוצאות יותר טובות!

אין לנו מושג על כמה אנחנו מותרים עד שלא משקפים לנו מה לא ידענו ומה לא עשינו...
והקטע הוא זה שממש לא מסובך לבנות תרבות כזאת, עם קצת ידע, מחויבות ואמונה בדרך.

אימון אישי ועיסקי: עבודה קשה? כן....אבל קודם לדעת מה חשוב

יש מקומות שהאתוס הוא לעבוד, לעבוד, לעבוד---עם צאת החמה עד צאת הנשמה.
אבל כמה מתוך הארגונים האלה באמת יעילים?
אני זוכר בימים שעבדתי ביפן שבשעות הערב היו רואים את כל הגברים היפנים עדיין מסתובבים במשרד או בדרך לבר- עם העובדים האחרים והבוס, כמובן.
מאוד התרשמתי... עד שאמרו לי שהרבה מהזמן שהיפנים בעבודה, הם לא ממש עובדים "מלא", אבל יש הרבה דברים אחרים שקורים שם.
כנ"ל בקיבוצים של פעם- לא כל-כך ראיתי את זה אבל הרבה אנשים "כאילו" עבדו הרבה אבל למעשה עבדו "ארוך"- לא בהכרח יעיל.
גם בצבא---ממש, ממש כך.
ואולי גם בהיי-טק המהולל?
אתם חושבים שהשעות הארוכות בהכרח מעידות על עבודה יעילה?
אני סבור שלא.
יעילות היא לא בהכרח קשורה לשעות עבודה... אך, מאידך, גם לעבוד קצר לא אומר שאתה יעיל.

המפתח הוא לדעת מה חשוב- זה לא תמיד ברור וגם לא תמיד מה שהיה אתמול.
היכולת להבחין במה שחשוב ובמה שחשוב פחות היא תכונה מהותית ביעילות בעבודה- וגם בהצלחה במשימה. תקראו לזה ניהול זמן טוב, אולי רק ניהול טוב, ואולי אפילו "אינטליגנציה עבודתית"- מוצא חן בעיני הביטוי שזה עכשיו המצאתי...

אימון אישי ועיסקי: הכוח של "לא"

אני חושב שבעידן שלנו, צריך לפתח את היכולת להגיד "לא"- לא רק לדברים שלא בא לנו עליהם אבל גם על הדברים שמעניינים אותנו. הצפת המידע ומדיה חברתית יצרו עולם חדש...האם הגולם יעלה על יוצרו?

בזוית של מאמן אני רואה הרבה מלקוחותי טובעים בים של יותר מדי מחויבויות, יותר מדי דרישות, יותר מדי "אי צריך" ויותר מדי "אני לא מספיק".

האתגר הגדול של כולנו, לדעתי, הוא לעשות את התיעדוף כל הזמן ואת הבקרה על התיעדוף באופן סדיר.

כי הנושא הולך לתפוס יותר ויותר נפח בחיים שלנו...

מאמר יפה מדניאל פינק בנושא:

How to say No . . . especially to things you want to do

http://www.danpink.com/archives/2012/02/how-to-say-no-especially-to-things-you-want-to-do

למה לשאול למה?

בקורס האימון אישי ועסקי שבו למדתי בתחילת דרכי לימדו אותי ש"למה" היא לא שאלה לגיטימית.
כנראה שבארץ היהודים ואמהות יהודיות, המילה "למה" ישר לוקחת את בן-האדם לתחושה שהוא עשה משהו לא בסדר, אולי הוא בעצמו "לא בסדר", מתחילים להתגונן ואז כל השיחה נלקחת לכוון אחר.
אבל מניסיוני, השאלה "למה" היא אחת השאלות החשובות ביותר להזמין אדם לרפלקציה, להסתכל על עצמו, לקחת פסק זמן מהריצה להדביק את השוטף.
השאלה "למה" נמצאת בדיוק בצומת של בעל העסק או המנהל שעוצר לחשוב לפני שהוא יורה מהמותן לכבות עוד שריפה שפרצה בדקות האחרונות.

למעשה השאלה "למה" לא נשאלת מספיק!

למה זה קורה?

למה דווקא המטרה הזאת?

למה להגיד "כן" ולמה לא לסרב הפעם?

למה חייבים ללכת,לעשות, לענות?

למה אנחנו בישיבה הזאת, קוראים את המאמר הזה, משווקים לשוק הזה?

למה זה המחיר?

למה זה השתנה ולמה התחושה שלנו כלפי האדם\הדבר הזה השתנתה?

האח של ה"למה" הוא ה"למה לא"- ובכך נפתחים ערוצים מדהימים למיצוי פוטנציאל ושינוי והגשמה בקריירה, בעסקים ובחיים בכלל.

השאלה "למה" היא שאלה מצוינת בידי מאמן אישי ועסקי מיומן ומנוסה.

שאלו "למה" יותר.

הסיפור בעולם העסקי הוא הנשק האולטימטיבי

לסיפור בעולם העסקי יש אלמנטים חזקים ומעשיים שבמשך שנים רבות פשוט עברו מעל הראש של מנהיגים, מנהלים וחוקרים בתחום של מנהל עסקים, על כל נגזורותיו.
מסתבר שה"מונופול האנליטי" על העולם הזה נשחק כאשר יותר ויותר אנשים מתוודעים לעוצמה של הכלים מה"צד הימני של המוח"... הסיפור הוא אחד מהם: מי שיודע לספר אותו טוב ידע להצליח יותר בהעברת מסרים, יצירת קשר עם לקוחות, יצירת חזון וכלים לאימון, קידום וניהול טוב יותר.

יצא מאמר בזמן האחרון ב FAST Company, אתר מוביל לחשיבה עסקית יצירתית וחדשנית- הפעם בגישה מדעית לנושא.

מזמין לקרוא: תומכים וספקנים כאחד....

WHY STORYTELLING IS THE ULTIMATE WEAPON

BY: JONATHAN GOTTSCHALL

Jonathan Gottschall, author of The Storytelling Animal, says science backs up the long-held belief that story is the most powerful means of communicating a message.

http://www.fastcocreate.com/1680581/why-storytelling-is-the-ultimate-weapon

מה זה להיות עצמאי?

אלברט אינשטיין פעם אמר: "מטרת החינוך צריכה להיות: אנשים המצטיינים בעצמאות - במחשבה ובמעשה - ועם זאת רואים בשירות למען הכלל את משימת חייהם העיקרית".
אולי המבחן האמיתי לעצמאותנו כרוך ביכולתנו לשמור על שביל הזהב שבין השאיפה להישאר מי אנחנו (עצמאים במחשבה) לבין הרצון שלנו להשתייך למשהו הגדול מאיתנו (שרות למען הכלל).

אימון אישי ועסקי: היזהרו מהפתרון של "נוריד מחיר"

אחד מההרגלים המסוכנים לכל עסק הוא הנטייה לאיש המכירות או בעל העסק לפתור כל בעייה או תלונה של לקוח עם הפתרון של לתת מחיר זול יותר, הנחה וכיו"ב.
בדרך זו פשוט לא מצליחים להבין מה באמת הערך של המוצר\שרות שלך בעיני הלקוח, להבין למה לעבוד איתך ולא אחר בעיניו, וגרוע ביותר, נגמר לך המזומן מהר מדי, דבר המאיים על עצם קיומך כעסק.

סט גודין החכם כתב פוסט נפלא מטה שמחירים זולים הם לא בהכרח דבר רע, חשוב להבין איך הגעת לשם ולמה אתה נמצא שם.
ברגע שהבנת את זה הכל די ברור. קראו ושאלו את עצמכם- באיזה משחק מחירים אתם נמצאים?

 

Low prices

It might be that low prices are the final refuge of the marketer who has run out of ideas and is left with nothing but a commodity.
Or it might be that organizing your business around lowering prices through efficiency, mass scale and smart choices is a powerful way to grow.
My guess is that both are true, but you better be really sure about which one you're choosing. Hint: doing the second one successfully is really quite difficult, so if all you're doing is writing a lower number on the pricetags, you're probably playing the first game.
(Seth Godin)