אימון אישי ועסקי: ארוך מדי

סט גודין כתב פוסט בכותרת "Too Long", והקפיץ אצלי מחשבה שאינה חדשה.
נדמה לי שעם השנים קורות 2 תופעות מעניינות: יש לי הרבה יותר דברים לומר ויש לי הרבה פחות זמן להגיד אותם.
זה,כמובן , לא רק אני....איך קרא לזה לקוח שלי, רופא ניורולוג מומחה בהפרעת קשב וריכוז: " ישראל היא מדינה של ADHD בעולם שנהייה יותר ויותר ADHD".

הנקודה נוגעת בי במקום מעניין: אני הרי מנחה קבוצות מאסטרמיינד במודל שפיתחתי- Dunetzmasterminds- המקדש את עניין הקצר, הממוקד, והחד- וזה נכון שם, זאת מיומנות מצוינת לעולם בעידן שלנו.
אבל יש גם מקומות שהדבר לא מתאים וצריך לדעת גם להיכנס לטקסטים, חשיבה ובניית קונספט שנחוץ יותר זמן.
שעת אימון אישי ועסקי היא מצוינת, אך, לפעמים היא יכולה להיות קצרה.

אין ספק, ועל זה אין וויכוח, צריך לדעת לעשות את זה קצר.
העולם ימשיך להגיד לנו "ארוך מדי", ובדרך כלל מבלי אפילו לקרוא את מה שכתבנו...

 if you can't beat them- join them!

אימון אישי ועסקי: אל תפריע לי עם האמת- אני כבר החלטתי!

אתמול ישבתי עם חבר לשיחה וכבר ידעתי מה הוא הולך להגיד.
אני חושב שלא ישבתי איתו עד אתמול כי ידעתי שהוא הולך להגיד לי משהו שלא כל-כך רציתי לשמוע על אחת התכניות שלי.
בשפה אחרת, הוא רצה להביא לי מראה להביט בה ואני העדפתי להימנע מכך על מנת שה"החלטה" שלי תישאר בעינה.
כמובן, לא עבר הרבה זמן בשיחה וכבר עליתי על ה"פרדיגמה" שלי (אולי זה היתרון בלהיות מאמן אישי ועסקי, אנחנו רואים מהר יותר איך אנחנו "מסנדלים" את עצמנו במחשבות...).
הדיאלוג שהחל בשיחה המשיך איתו הביתה, לתוך הערב, לתוך הלילה, הלכנו לישון ביחד.
בבוקר קמתי עם רעיון אחר, כוון חדש, אנרגיה מתחדשת...

באימון אישי ועסקי עוסקים כל הזמן באיתור הפרדיגמות בחשיבה, ובניטור הרגש הקשור לחשיבה שכמובן גורר מחשבות לתחומי "קיבעון" חדשים.
ישנו הרבה כח בדרך הזאת, אבל יחד עם זה, לא תמיד נוח.
היה הרבה יותר טוב אילו היינו יכולים לעלות לרכבת ולרדת בתחנת היעד מבלי יותר מדי לחפור.
כן, זה יותר נוח, בהרבה.
רק שזה לא תמיד משקף את האמת, ואם חשוב לכם האמת (ואני חושב שהיא חשובה לכולנו), עלינו לדעת שאנחנו כל הזמן work in process, המחשבה של הבוקר היא כבר שונה בצהריים, והמפגש של הערב יכול לנער חזק את ה"החלטה" של הצהריים.
הפוואנטה פה היא פשוט לדעת את זה, לקבל את העובדה, לשחות עם הזרם ולא נגדו.
כמו שמישהו חכם פעם אמר, "אם אתה לא יכול לראות את האור בקצה המנהרה אולי אתה במנהרה הלא נכונה?".
היזהרו מ"החלטות" כי ייתכן שהן פשוט מסמנות את הנקודה שמישהו כבר התעייף מלחשוב ולא כל דבר אחר.

כן. כן תפריעו לי עם האמת.

אימון עסקי: מה בין יצירת משמעות וניהול עסק?

שאלה מוזרה אתם אומרים? לא למאות מנכ"לים של חברות ענק מארה"ב שחברו יחד בשנים האחרונות לקרוא תיגר על המחשבה ה"מקודשת" שעסק קיים קודם כל לייצר כסף, רב ככל שניתן, עבור בעלי המניות.
התנועה שנקראת conscious capitalism, חורטת על דגלה שהסיבה שעסק קיים היא קודם כל, מעבר לצורך שלו להפיק רווחים,  ליצור משמעות "גדולה" וערך עבור כל בעלי העניין- stakeholders: עובדים, בעלי מניות, ספקים, לקוחות, קהילה, סביבה.

חברי הארגון היום באים בעיקר מקרב מנכ"לים של חברות ענק (עם אלפי עובדים ומחזור במיליארדים) וחוקרי אקדמיה בתחום מנהל עסקים, אבל, לדעתי ,העקרונות טובים לקטנים ולגדולים כאחד, כפי שמובא באתר שלהם:

1.     Business has a deeper purpose.

2.     Business exists as and as part of an interdependent system to provide value for all stakeholders which creates a healthy business.

Conscious leaders serve the purpose and the business.

Creating conscious culture is the key role of a conscious leader and the ground for the stakeholder system

סקפטיים?  האם עוד מניפולציה שווקית של אלופי השווק האמריקאים? אני שמח להגיד שאני באמת השתכנעתי שלא זה העניין פה, כי לאחר קריאה מדוקדקת בחומרים, צפייה בקליפים השונים באתר שמובאים מתוך כנסים של התנועה בשנים האחרונות, אני מאמין שיש בשורה כאן, אותנטית ומרגשת, התפתחות "אבולוציונית" של המודל של עסקים בעולם:

It's time has come!

באימון האישי והעסקי שלי הנושא- בלי הכותרת- תמיד היה מרכזי בתהליכים שאני מעורב בהם.
אני גם גאה לספר על תרומתי הקטנה לנושא בכוון נוסף: הבאתי את הנושא הזה לדיון ושיתוף בקבוצת מאסטרמינד של מנהלים ובעלי עסקים בכירים שאני מנחה מזה 6 שנים וראיתי עד כמה הנושא הזה בדמם. חסר להם ביום-יום, מבעבע בפנים, מחפש ערוץ לצאת החוצה ללא בושה וללא התנשאות...

כולנו זקוקים למשמעות, וחיפוש המשמעות הוא הדבר המהותי ביותר בהווייתנו.
כך אמר וויקטור פרנקל, הוגה הלוגו-תראפיה, איש מדהים בפני עצמו.

המודעות בעסקים היא לא פאזה חולפת וטרנד של השנה- היא מהפכה פנימית וחיצונית- עוד נשמע עליה רבות.

 

אימון אישי ועיסקי: פולחן היומי....כל יום...פוגשים כל יום חדש עם ראש של מנצח!

מי שלמד פעם אומנות לחימה, מי שלמד פעם שפה זרה, ואולי – בעצם, כל מי שלמד כל מיני דברים חדשים  בחיים יודע: המפתח הוא לעשות ולחזור כל יום ביומו, לא להפסיק, להתמיד על הפעילות היומית.
נשמע פשוט? אולי, אבל אתם יודעים שלא ממש, משהו בחיים המלאים שלנו לא מאפשר את השגרה הזאת.
חבל.
אני יכול להגיד גם מניסיוני, כאשר התמסרתי ל"יום-יום" דברים קרו, כשנסחפתי למחוזות אחרים, הם לא קרו.

ברצוני לשתף אתכם ברשימה שכתבה מאמן אמריקאי וותיק וידוע, ריצ'ארד פטקי, ב"רשימה לפולחן היומי"- כמובן, לא עושים את הכל, רק אחד או כמה מהם, אבל, כל יום, כלי יום....
בהצלחה- במה בחרתם? משהו אחר? כל יום?

A "homework" assignment I often give to my coaching clients is to create a list of their helpful daily rituals.
So often we just go along without really stopping to think what actions we can take on a daily basis that will add better health, success, joy and peace of mind to our lives.

It’s a pretty simple exercise, really.  Make a list of those actions that you know — or you believe — would benefit you (and/or others) if you followed through with them on a daily basis.  Below is a list of several different "daily rituals" that I have learned from a variety of clients over the years.  Many of these I strive to follow myself and I can personally attest to the value of reading (and living) my "daily ritual" list on a regular basis.

o   Jump out of bed with a smile at 6 am

o   Go for a morning walk

o   Do Yoga or a stretching routine

o   Pray, meditate and/or visualize

o   Work on most important project before reading email in the morning

o   Plan the day and clarify the three most important items to focus on during the day

o   Read or listen to something inspirational/educational every day

o   Go for a walk at lunchtime

o   Take a risk a day to build my business

o   Connect with at least one friend each day

o   Connect with at least one business contact each day

o   Review my calendar and mail out any birthday or congratulations cards

o   Exercise

o   Sit in my car for a few minutes after work and give thought to how I want to be when I get home

o   Read or tell stories to my kids

o   Kids to bed by 8:45 pm

o   Set up coffee maker the night before

o   Layout clothes for morning walk the night before

o   Visualize my top 3 intentions/goals/dreams before bed

o   Be in bed by 11 pm

Choose your favorites from the list above and also add your own to create your own list of Daily Rituals that will add better health, success, joy and peace of mind to your life. Once complete, read your Daily Rituals at the beginning and/or end of each day. Over time, notice how these small actions make a big difference.

Richard Fetke

 

אימון אישי ועיסקי: הצלחתי! מה עוד אני יכול לעשות?

מוכר לנו האמרה של חז"ל, נכון?  "עבירה גוררת עבירה, מצוה גוררת מצוה".
חז"ל לא ניסו להיות פסיכולוגים אבל לא היו צריכים להתאמץ לכך, כי בלאו הכי עקרונות הפסיכולוגיה טמונים בכל עבודה עם אנשים – וחז"ל היו מכוונים לאנשים (אנשים יהודים, יש לציין).

וברוח האמרה הזאת, ברצוני להוסיף אלמנט מתוך האימון האישי והעסקי: הצלחה גוררת הצלחה, ואולי חשוב מזה, תחושה של יכולת להצליח גוררת עוד תחושה כזאת.

מתאמנת אחת התקשתה לדבר בפני אנשים אחרים, המוח היה נכנס לסחרור, הלחץ עלה והתוצאות היו לא טובות.
בנינו לה מסלול של חשיפה לדיבור בפני אחרים ולאט לאט הגברת היתה אותה הגברת, אבל לא רק האדרת השתנתה- הבטחון שפע כלפי חוץ.
מצגת פשוטה כבר היתה קטנה עליה, הכנסים המקצועיים חיכו לה.
ואז שאלתי אותה את השאלה: מה עוד? איזה עוד מחסום עומד בדרכך שאותו אפשר לעבור?
המחסומים עלו ונפלו: שווק עצמי, אסרטיביות, יוזמה, תכנון, לקיחת סיכון, ולא חשוב אם זה למטרות עסקיות, מקצועיות או חברתיות- היא כבר היתה "שם", במקום אחר, הרבה יותר ראוי.

ככה זה חברים, כשאדם נמצא בתהליך אימון אייש ועיסקי, המסוגלות שלו יכולה לעלות עד השמיים, השמיים הם הגבול, ומי צריך גבול בכלל כאשר אתה חש שהחיים הם והגורל הם בידך.
קוראים לזה העצמה וזה מה שאנחנו עושים כמאמנים אישיים ועיסקיים.

אז מה עוד אתם יכולים לעשות?

באימון אישי מכוונים למטרה וקוצרים פירות מכל כוון

ישנה תופעה מדהימה בעיני שלא מפסיקה לרגש אותי פעם אחרי פעם.
אני קורה לתופעה הזאת, "חוק יצירת יש מאין".
וזה הולך בצורה כזאת:
מדברים, מתלבטים, מדחיקים, מתווכחים, מנתחים עד שיוצא לך מכל החורים, והאמת היא שהדברים לא ממש זזים.
ואז, רק אז, כשמתחילים לצעוד, לעשות, לצאת מחום מעגל הנוחות, פתאום דברים "נולדים".
ומה שמעניין ביותר הוא שהדברים שנולדים הם לא רק (ולפעמים בכלל לא!) קשורים לאותה מטרה ספציפית שהתכוונו אליה!

דוגמאות? יש בשפע.
אישה אחת בגיל 40+ תכננה לעזוב מיזם עסקי אחד קטן ולא חדש ולהתחיל אחר, גם הוא קטן אבל חדש. הפעילות שהיתה הפוקוס של האימון הביאה אותה ליצור מגעים עם אנשים רבים, פי כמה ממספר האנשים שפגשה עד אז.
בסוף היא קבלה הזמנה להיות סגנית מנהל במפעל ענק, סוג תפקיד שחלמה עליו שנים רק לא ידעה איך להגיע אליו.
ההזמנה לא היתה קשורה כלל למטרה שעליה עבדנו, אבל ה"תזוזה" היתה 100% תולדה של האימון.

במקרה אחר, מתאמנת רצתה לעבוד לשפר את השיווק שלה בעסק הקטן, ובהחלט התאמנו לכוון.
אך מה הסתבר, באמת עניין אותה, לראות את עצמה יוזמת יותר, מבקשת יותר מאחרים ומהעולם ומרצה פחות את הסביבה.
למרות שהמטרה לא היתה מפוקסת לשם, המתאמנת התחילה לצמוח ביחסים שלה עם העולם, כולל קבלת תפקיד בכיר בקבוצת התאיטרון החובב שלה, פעילות גופנית וכן....גם לקוחות חדשים לעסק הפרטי שלה!

לרציונליסטים מבינינו:
נגיד שזה תולדה של נוסחה מתמטית- ככל שיהיו פעולות רבות יותר כן יעלה אחוז ההצלחה לדברים הטובים שיקרו לנו.

לרוחניים שבינינו: איך לא, היקום מתגמל את האדם שלוקח את גורלו בידו.

בת'כלס מה זה משנה, העיקר שכאשר באימון אישי מכוונים והולכים על מטרה "על אמת" מתרחשים דברים יוצרים יש מאין.

תובנה גם חיים וגם לעסקים.

איך קופצים מ 0 ל 10 בלילה אחד? כוחו של אימון ברכוז מאמצים

ברצוני לספר לכם סיפור לא על לקוח "מבחוץ" אלא על אחד "מבפנים"- בני  גיל בן 17, תלמיד י"ב.

גיל תכנן במשך כמה חודשים ללכת בשנה הבאה למכינה קדם-צבאית, שנה של פיתוח מנהיגות, לימוד ופיתוח אישי לפני השרות הצבאי.
במשפחה שלנו הדבר כבר נהיה מסורת, אחותו שני הלכה למכינה וגם שניים מבני הדודים.
מי שמכיר את הנושא אולי יודע שבמשך כמה חודשים הכל מתנהל על מי מנוחות כי יש 36 מכינות, כל אחת מנהלת את מערך המיון והגיוס שלה באופן עצמאי, וכל מכינה דורשת שתגיע אליה (והם לרוב מאוד מרוחקות ממרכז הארץ), לפחות פעם לשבת שלמה ופעם באמצע השבוע.
מי שמכיר תלמידי י"ב , יודע שיש להם הרבה על הראש, כולל כמובן הבילויים למיניהם, כך שהזמן עובר....אך הצבא דורש שעד מרץ כל המכינות ישלחו את בקשותיהן לדחיית שרות ואז מתחיל המרוץ:
רשימות נסגרות, כולם מתעוררים בדקה ה-90 ולא פעם החניך לעתיד מוצא את עצמו "בחוץ" כי לא הגיע, לא זכר, לא שלח, וכיו"ב.

כך קרה לבני היקר, גיל, שביום שיש שעבר הודיעו לו שתי המכינות שאותן רצה שהוא לא התקבל עקב האיחור בבקשה והביקוש הרב.
כמובן, מפאת חוסר הזמן ופיצול הריכוז, לא היו אופציות נוספות....המתח, הלחץ והאכזבה התפרצו בתוך המשפחה והתחילו המחשבות האלה שלא ממש מועילות, אבל מה לעשות, הן מנת חלקנו של כולנו: "למה לא עשית", "למה לא אמרנו", "למה לא אמרו לנו", למה, למה, למה לי למה....

ובנקודה זו פתחתי באימון אינטנסיבי עם גיל, להפעיל אותו לפתוח אופציות, ליזום קשר, לרכז מאמצים על מנת ליצור תוצאות לפני שתסגרנה הדלתות וחלומו יעלם לחלוטין.
בחשיבה אימונית טקטית, הגדרנו מטרות, בנינו תכנית עבודה, בנינו את החזון לפרויקט והתחלנו להפוך כל אבן שיקדם לנו את המטרה.
המסגרת יצרה את הפעילות, המיקוד דחף את הפעילות, החשיבה ביחד יצרה את המיקוד, ועשינו עבודה לתוך הלילה להפיק תוצאות.

לקראת הצהריים למחרת בבוקר כבר היו 10 אופציות על השולחן, במקום שלא היתה אף אחת לפני יומיים. לא רק זה בלבד אבל דווקא את המכינה שאותה מאוד רצה ולא היה בה מקום קודם התקשרה וסיפרה לו שהתפנה מקום וטוב שהוא היה על המשמרת ודחף את הענין.

מזל למתאמצים? סוף מעשה במחשבה תחילה? בכל מקרה, מה שקרה עם גיל קורה פעם אחר פעם במסגרת אימון אישי ועסקי: העיקר נשאר עיקר, הטפל נדחף החוצה, הבהירות יוצרת מוטיבציה והמוטיבציה דוחפת אתה הפעילות.
מיקוד מאמצים הוא אחד המפתחות החשובים לפתוח כל שער, והדרך הטובה ביותר לקפוץ מאחד לעשר בין לילה!

טוב שם טוב משמן טוב- גם באימון אישי ועסקי

השבוע קבלתי טלפון מאישה שלא הכרתי כלל שהגיעה דרך אדם שלא הכרתי כלל שהוא מכיר אותי ממי שהכרתי בעבר (וגם אותה לא יותר מדי...). שמחתי לשמוע ש"שומעים עלי", דבר שתמיד מפתיע אותי מחדש בים של עומס המידע המאפיין את חיינו.
זה הזכיר לי פעם לפני מספר שנים שמישהי הגיעה אלי ואמרה לי שהיא חושבת לבוא אלי לאימון אישי כבר שנה אבל היא לדבריה "פחדה"...

כולם יודעים שאנשים עצמאים העוסקים במתן שרותים שונים מקבלים את רוב העבודה שלהם דרך מה שנקרה "פה לאוזן", הביטוי המקסים הזה שאף אחד לא יודע ממש איך הוא עובד אבל כולם מסכימים שהוא קיים ועובד.
אדם המרוצה משירות, מוצר, אדם או חוויה מספר לשני, שמספר לשלישי וכו',... אבל זה הולך גם לכוון השני: אדם שלא מרוצה משירות, מוצר, אדם או חוויה מספר לשני, שמספר לשלישי וכו', ובמקרה השני המחקרים מספרים שהוא מספר להרבה יותר אנשים והרבה יותר חזק.

חז"ל אמרו "טוב שם טוב משמן טוב", ולא רק חז"ל אמרו אלא אנשים חכמים מכל תרבויות העולם.
יש משהו מאוד אותנטי בדבר הזה, לדעתי, ששמו של אדם הולך לפניו בזכות מה שהוא ומה הוא מביא ולא בזכות כמה כסף יש לו בבנק או אצל יחצנים.
זאת הסתכלות אידיאליסטית, אני יודע, כי כולנו צריכים את המקדמים השווקיים על מנת לחיות ולהתפתח עסקית, אבל להיות אידיאליסט זה לא אומר שאינך יכול להצליח בעולם העסקי....נהפוך הוא "טוב שם טוב ומשמן טוב" מצביע על המקום שבו האדם, ערכיו ומפעלו נפגשים.
זהו מקום טוב, נקי, ראוי. אני שמח שגם במקצוע האהוב שלי, אימון אישי ועסקי, שבו אני רואה שליחות הרבה מעבר היותו מקור פרנסתי, גם יש כאלה אנשים ששומעים, חווים, מדברים ומוסרים הלאה.
נחמד לקום בבוקר לצללים האלה...