יום שני, 30 בינואר 2012

אימון אישי ועסקי: מנכ"לים מדברים על תבונה ?wisdom


אני מניח שרובנו לא מקשרים בין המילה "תבונה" וניהול עסקי, נראה כי המילים שייכות לעולמות שונים של החיים.
אולי הדבר היה נכון בניהול של "אז" כאשר הארגון הזכיר או נבנה סביב מודל ההיררכי הצבאי.
אני סבור שזה מאוד לא נכון לניהול מודרני, עולם גלובאלי ושטוח, עולם שדורש התייחסות אישית יותר, ערכית יותר, "פנימית" יותר.
הארגון "Fast Company" האמריקאי הוא מדהים בעיני: עוסק במיתוג למנהלים מתקדמים החושבים מחוץ לקופסה, יוזמים רעיונות ומחויבים לכלכלה עם אתיקה וחשיבה רב-ממדית.
לדוגמא, בסדרה של קליפים של 30 שניות בנושא "תבונה" מספרת מנכ"לית אחת שאומרת את הדבר הבא:
"לנצח זה חשוב, חשוב מאוד. אבל יהיו לא מעט פעמים בניהול שאתה חייב לבחור בין לנצח וליושרה שלך. במקרה הזה, חד-משמעית: וותר על הניצחון וחזור ליושרה.
ניצחונות עוד יהיו, אבל יושרה שהולכת לאיבוד לא חוזרת...."

כל הכבוד. חשיבה המעוררת השראה משולחן המנכ"ל...

יום שבת, 28 בינואר 2012

הטלפון הנייד: חיבוק דב טכנולוגי


מאמר מצוין כתב לאחרונה ד"ר יובל דרור, ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית-ספר לתקשורת של המכללה למינהל, בעיתון "הארץ" - "האויב שבכיס".
דרור מציג בקיצור ובצורה שלא משתמעת לשתי פנים- הדואר האלקטרוני ממכר והסמארטפון לוקח את כל הענין לשיאים עוד יותר מפחדים.

דרור מספר על מועקת עובדים שמצפים מהם להחזיר תשובה על דואר אלקטרוני בתוך דקות ספורות, ותחושה של "אני לא בסדר" עם הדבר לא קורה בפועל.
הוא מספר על המיילים הרבים שלעולם לא נקראים מבחינת הגודש שב"דואר נכנס", ועל חברות רב-לאומיות הפועלות לנתק את העובדים מהנייד מחוץ לשעות העבודה, לא מתוך מניעים אלטרואיסטיים ומתוך דאגה לשלום העובד, אלא מתוך העובדה שימי המחלה הבאים בעקבות אי היכולת של העובד להתנתק מהעבודה גורמים לעלויות של מיליונים רבים.
הממצאים האלה לא מפתיעים אותי, אני כבר שנים חש שהגולם עלה על יוצרו מבחינת הדבר המסרטן הזה שאנו שמים בכיס או מדביקים לאוזן.
אני רואה מתאמנים שלמרות בקשתי לכבות את הטלפון בזמן האימון, נוטים להתבלבל בין "שקט" ו" כבוי"- ההבדל הוא לא סמנטי אלא מהותי ביותר! יש מתאמנים ש"עובדים עלי", באימון טלפוני אין לי ראייה מעבר לקו להבדיל בין יום ובין לילה, כלומר, בין "שקט" ו"
off! ".
לעיתים הבקשה שלי מכניסה את המתאמן ללחץ: מה עם הילדים בבית, הלקוח שצריך להתקשר, הבן בצבא והאמא בבית האבות?

חברה, תגידו, האם איבדנו כל פרופורציה?
האם הגענו לעולם הזה להיות מחוברים עם כולם, כל הזמן, 24 שעות ביום?
האשלייה וההיבריס הטכנולוגי ה"מחייבים" אותנו לכך מזמן חדרו לפרטיות שלנו, בלבלנו את היוצרות שגם ככה כבר היו מבולבלות....
קרה לי מספר פעמים שמתאמן התעקש להשאיר את הנייד דלוק בשיחה -למרות בקשתי- ואז אמרתי משהו בוטה במיוחד על מנת להצביע על הנקודה: "סליחה על השאלה אבל כשאתה שוכב עם בת- זוגך האם את חושב שגם אז את צריך להיות זמין לכל מסרון?" בדרך כלל, זה קולע, אבל לך תדע, החברה האלה שמנהלים דיונים בבתי-השימוש הציבוריים, ליד המשתנות האלה אצלנו ב"גברים"- אני תוהה אם אפילו שאלה בוטה כזאת יכולה להזיז משהו.

נכון, יגידו החברים, שתמיד אפשר רק לכבות, שהטכנולוגיה הפכה ושיפרה לנו את העולם ושבלעדיה....
אבל לא על זה אני מתעצבן, אלא על האדישות שבחברה להתמכרות נוספת של אנשים, דבר שבסופו של דבר לא יביא עוד אושר לאף אחד ורק יגביר את הסטרס וחוסר הסיפוק בעולם.

לא צריך להתחבק עם דובים על מנת להעריך אותם במקומם.

יום שלישי, 24 בינואר 2012

חברים: האם אתם יודעים לבקש?


הוא היה שמח לעזור לך, אבל לא העזת לבקש.
היא היתה שם בחדר, אבל התביישת להציג את עצמך.
הוא  חיפש אותך אבל לא ידע שהאיש שישב מולו היה אתה.
החברה מחפשים פרויקט כזה אבל לא סיפרת מה אתה עושה, אז לא ידעו שיש לך.
יש הרבה אנשים שמכירים את הדבר הזה, יכולת לשאול אותי ובשמחה הייתי מקשר ביניכם...
באמת? הרי עברו ליד ביתך 3 אנשים במכוניות ואני בטוח שהיו שמחים לאסוף אותך, לו היו יודעים...
כמה זמן את תקועה עם הסיפור הזה? למה לא אמרת, הייתי שמח לעזור לך או לפחות להפנות אותך למישהו...

המשפטים הם רבים, רבים מדי. 
גם ברגע זה יושבים מיליוני אנשים שמחפשים משהו, זקוקים לעזרה קטנה, ולידם יושבים עוד כמה מיליונים שהיו שמחים לעזור, אילו רק ידעו...
פרדוקס מדהים וכואב שבחיים.

חברים, הקושי לבקש בחיים הוא מחסום עצום לכל-כך הרבה אנשים
ולו רק ידענו כמה קל הוא למצוא פתרונות, עזרה, יציאה מתקיעות...
האימון על "לדעת לבקש" הוא אימון שביכולתו להפוך עולם, לשנות מציאות, לבנות ארמונות....לו רק ידענו.

התבוננו פנימה: האם מסתתר שם הפחד לבקש???? ...מתי "נכנסים בו" חזק?....

יום ראשון, 22 בינואר 2012

אימון אישי ועסקי- אל תוותרו על שלב הגילוי!


לפעמים אני שומע מאנשים את הדבר הזה:" רוני, שמעתי הרבה דברים טובים על העבודה שלך, אני מתכוון להתקשר אליך...ברגע שאדע מה אני צריך אז אבוא כי אחרת חבל קצת לבזבז את האימון..."

אני כמובן, מאוד מבין את חברנו: הוא כנראה חושב, חולם, מתווכח עם הקרובים לו על איזשהו שינוי שברצונו להנחיל ורואה באימון כדבר שעוזר ביישום, תזכורות, בקיצור "שוטר לעניין", עדיף לחסוך את הכסף לשלב ה"נכון". והאימון, כמובן, מאפשר ועוזר בצורה נפלאה ביישום של החלטות ומחויבות למטרה.
אבל מה שחברנו לא הפנים הוא שבתהליך של ייזום או שינוי יש בדרך כלל שלב יותר בסיסי, תשתיתי, ולעיתים קרובות, יותר מהותי, שבו האימון הוא מהכלים הנפלאים ביותר שאני מכיר, דהיינו: שלב הגילוי, איך אני יודע מה אני באמת רוצה לעשות והאם אני מחוייב לזה?
 פה מדובר לא בהוצאה אלה בהשקעה, אולי מן החשובות שאדם יכול לעשות בבחירות מקצועיות בחייו.

דוגמאות רבות עולות מייד: של אישה בוגרת תפקידי ניהול תוכנה של שנים פוטרה ולקח לה 6 שנים להגיע אלי ובסופו של תהליך....לפתוח חוות סוסים!
 או של עו"ד צעיר ולא מרוצה שהתייסר עם העובדה שלא רוצה להיות עו"ד אלא איש עסקים אבל לא נתן לעצמו את הלגיטימציה לכך עד שהוא הגיע לאימון קצר אצלי- ועבר ליזמות נדל"ן.

יש הרבה אחרים...
אבל למה לא לספר על עצמי? על בחור בגיל 44 שראה עולם, התגורר ב 5 ארצות ועבר 15 שנים בתחומים שהצליח בהם, אבל ללא אהבה, תשוקה וחזון לחיים?
האימון האישי שלי ,שהתחיל בדף חלק, עבודה עם אדם קשוב ומקצועי ומתאמן עם ברק בעיניים ופלפל במקום אחר, עשה שינוי של 180 מעלות בחיים...והשאר?
השאר זה היסטוריה שמתרחבת כל יום, כל שעה וכל שנייה....בתחושה שהגילוי בזכות האימון שפתח את הפקק , שחרר את האנרגיה, נתן את הלגיטימציה ואפשר לפרחים לראות את אור השמש...

יום שישי, 20 בינואר 2012

אימון אישי ועיסקי: מה עושים עם מתאמן שרוצה את הכל: כאן, עכשיו, מיידי?

מכירים אותם, נכון?
החברה האלה שחושבים ש"תכלס" זה לקפוץ, להגיד תשובה ב"שלוף" לכל שאלה, והשאלות באות ללא הרף, ואין זמן, אין כסף, מהר, מהר...סיפור מיידי- עכשיו!!!!

אולי הפרעת קשב, אולי לא, אולי באמת במשבר, אולי לא....אבל מה שמאמן מקצועי צריך קודם כל לעשות הוא להרגיע את השטח, להציב את הגבולות, לתת למתאמן הת'כלסי שלנו להבין שפה נגמר היריות לכל כוון ומתחילה החשיבה וההסתכלות פנימה (ואני לא מתכוון בכלל לישיבה על כרית ומדיטציה, שהיא דבר חיובי בפני עצמו אבל לא נחוץ, לדעתי).

זה לא תמיד פשוט לאדם שכל חייו התרגל לכיבוי שריפות, ניהול על פי תגובה לדבר הדחוף ביותר באותה שנייה, לדבר בו זמנית בנייד, באי-מייל ועם מישהו שיושב מולו בחדר, וכו', וכו'...

חברים, אין אימון אישי עסקי מקצועי טוב- בין אם הוא בתחום העסקי או כל תחום אחר- מבלי להשתאות רגע ולהתבונן פנימה להבין מה קורה לי, מה אני רוצה לעשות ומה עוצר אותי- שם מתחיל האימון!!!

שיפסיקו לבלבל את המוח כל ה"קוצ'רים" (מילה נוראית בעיני, הרסו את המילה הראויה באנגלית coach ועשו ממנה משהו זול ו instant...). אדם שלא מוכן לקחת נשימה, ללמוד להסתכל על עצמו קצת במראה, ללמוד להשתמש בשני הדברים האלה שצמחו לו במצד הראש (אוזניים, בעברית), שלא יבזבז את כספו על אימון.

אבל כשיגיע ויתחיל לעבוד ייתכן מאוד שיגיד...."למה לא חשבתי על זה קודם"?

יום חמישי, 19 בינואר 2012

להתרגל "לא לדעת" ולפעול בהצלחה עם מאמן אישי ועסקי


מישהו חכם פעם אמר, "אני ממש פחד מהאנשים האלה שיודעים את כל התשובות על כל דבר, ואין להם אף פעם שאלות".
אין דבר מתאים יותר לפילוסופית האימון מזה, לדעתי, כי השאלה היא למעשה כלי החוכמה החשוב ביותר שניתן לנו באימון, (או אולי בכלל בחיים ובעסקים?).
דרך השאלה אנחנו לומדים, חוקרים, מתגבשים.
הסקרנות היא טבעית לאדם, רק דרך הסקרנות ניתן באמת ללמוד.
כששואלים שאלות לומדים להבחין בין דבר אחד ומשנהו, לומדים להעמיק עוד שכבה, ומוצאים ומגלים דברים שלא ראינו קודם לכן.

מאמן אישי ועיסקי בלי היכולת לשאול שאלות הוא כעני בפתח, כמו נגר בלי עץ, רופא בלי מד-חום ועורך-דין ללא  שעון למדוד שעות שכר טרחה (J)....צחוק בצד, אני הייתי מאוד נזהר מאדם מקצועי שיושב מולי ומצטיין בדקלום משנתו זו או אחרת. 
תהיה המשנה חכמה ככל שתהיה, היא רק משנה אחת, יש עוד הרבה, והן מתיישנות חדשות לבקרים...

האמת היא שבחיים בכלל אין לנו יותר מדי ביטחון על שום דבר- "אי הידיעה" נמצאת אצלנו במימדים ענקיים. 
מרשם לדיכאון? ממש לא! לדעתי, הדרך לחיות את החיים היא להבין שהשליטה שלנו היא בעצם די קטנה והעיקר לבנות יסודות טובים, התנהלות נכונה, מערכות יחסים אותנטיות, ותמיד לשמור ולטפח את הגמישות מול מציאות המתגלה ומשתנה לנו כל רגע ורגע, כל שנייה ושנייה, ועלינו לדעת להתנהל איתה בצורה נכונה, אמיצה וחכמה. 
מנהל שלא שואל שאלות בעסק שלו הולך להסתבך הרבה יותר מהר ממה שהיה רוצה לדעת, כאשר הוא "מתאהב" בדברים שלא תמיד נכונים, רעיונות שלא תמיד התעדכנו, אנשים שלא תמיד עומדים בציפיות ומציאות שווקית שתמיד מצליחה להפתיע גם את המנוסים ביותר.

החידוד של השאלה האותנטית, השאלה הממקדת אותך מול המראה, השאלה המובילה אותך לחשוב, לחשוף, לגלות עוד זווית ועוד נדבך, כל אלה שומרות עלינו, מגינות עלינו, עוזרות לנו ללמוד טוב יותר ,לחיות נכון יותר, וכתוצאה לייצר את הביטחון הדרוש להביא תוצאות והצלחה.

השאלה: חוד החנית של האימון האישי והעסקי. חברה, חפשו את השאלות לפני הכל....

It is better to know some of the questions than all of the answers.""
James Thurber-US author, cartoonist, humorist, & satirist (1894 - 1961)

יום רביעי, 18 בינואר 2012

אימון אישי שהתחיל עם מזגן וחדר



אחד הדברים המרתקים ביותר שקורים בתהליך אימון אישי ועיסקי אפקטיבי הוא שאתה יכול לדעת פחות או יותר היכן מתחילים (וגם בודקים את זה במפגש הראשון), אבל לעולם לא תדע היכן זה ייגמר.


אני נזכר בבחור צעיר יחסית שהגיע אלי מאוד לא מרוצה מחייו.
הדבר שהעיק עליו ביותר היה יחסיו עם הבוס- המנהל שלו- בעל העסק, שהתייחס אליו בצורה לא מוכבדת, בהרבה זלזול וחוסר התחשבות.
הדבר שהכי העיק על המתאמן שלי היה הבטחה שקבל מהבוס שיקבל חדר עם מזגן, במקום ה"ארון"- כך הוא היה מכנה את חדר העבודה הצפוף של- שלא היה בו חלון ורק דלת כניסה צרה.



כמובן, הבוס לא עמד בהבטחה זו, וגם לא בנושא הפרשות הסוציאליות המגיעות למתאמן שלי, וגם לא בשעות העבודה הצפויות, וגם לא....
ואיפה המתאמן שלי היה תקוע? בדיוק בנקודה שבה הוא היה צריך לעמוד על מקומו, לדרוש את המגיע לא ולא לסבול את הזלזול כלפיו. היה לו קשה, התאמנו על זה...שיחה אחרי שיחה, יוזמה אחרי יוזמה, תכנית אחרי תכנית, לקח מספר חודשים ו....



הבחור התעלה על עצמו, הלך כל הדרך, קיבל כל מה שרצה וגם מה שהוא באמת רצה אבל לא ידע שזה מה שרצה- לפרוש לעצמאות, לבנות לעצמו עסק משלו (בתחום האמנות), עשה שינויים לשיפור הזוגיות, חברים והבריאות...



זה מה שקורה כל-כך הרבה פעמים במסגרת אימון אישי מוצלח: משחררים את הפקק בבעייה אחת ופתאום המים זורמים טוב יותר, נכון יותר ומהנה יותר בכל נחלי החיים....

יום שלישי, 17 בינואר 2012

הדברים שאנו דוחים ואימון אישי ועסקי


חברים, מי לא מכיר את המשפטים מהסוג הבא?
  • "אני עוד לא מוכן"
  • "אין לי זמן לזה כרגע"
  • "אין לי תקציב לזה- היית מאוד רוצה..."
  • "אני לא בטוח שאוכל לעשות את זה"
  • "אני מתגבש....מתבשל...מתחבר, וכו'"
  • שאגיע ל: גיל 30, 40, 50, פנסיה..."
  • "ברגע שאסיים את העסקה הזאת, אקבל את התשלום הזה, תשתחרר לי קרן השתלמות, וכו'"
  • "אשתי לא מסכימה כרגע....בעלי מתנגד..."
  • "כשהבת תגמור את הצבא, את האוניברסיטה...כשנמכור את הבית, כשנעבור דירה, כשהילדים יגדלו, כשהירושה תגיע..."
כן, יש עוד רבים וטובים והם מנהלים לנו נתח גדול מהחיים.
והם גם מגבילים אותנו בנתח מאוד גדול של החיים.
אני הולך להגיד משהו שאני לא תמיד נוהג לאומר ואני מאמין בו מאוד:
אימון אישי ועסקי, אם לא עשה לך שום דבר אחר, אם הוא שיקף לך את התירוצים והמשפטים המגבילים שלך, כבר מגיע למאמן שלך סכום כסף נכבד, כי לקחת ערך פי כמה מהמחיר!
המשפטים האלה יכולים לבזבז לאדם שנות חיים יקרות מפז, לגרום לדיכאונות, מחלות ופירוק של יחסים כה מהותיים, ועוד...
ה"אויב הגדול" של "הדברים שאנו דוחים" הוא תהליך- וזה יכול להיות אפילו מפגש אחד מעמיק- עם מאמן אישי ועסקי ראוי.
כמה עולים לנו הדברים שאנו דוחים?....

יום שני, 16 בינואר 2012

אחד האנשים שאני הכי אוהב לקרוא באינטרנט הוא הגורו לשווק באינטרנט- סט גודין. למעשה כל יום הוא שולח-לא כל יום אני קורא- אבל כל מילה בסלע...

היום הוא כתב על אתר TED, אחד האתרים הנפלאים ביותר באינטרנט, אתר של רעיונות, סיפורים, הרצאות: קצרות, ממוקדות, על רמה, תמיד פותחות את הראש, ולא מעט, גם את הלב והנשמה.

גודין כתב על "4 הפקודות של TED" (ראו מטה) למרצים באירועים:

1.     היי מעניין

2.     היי נדיב

3.     היי מעניין

4.     התחבר

הוא גם כתב את המשפט הזה:
"אם אינך בטוח מספיק לשתף אותנו במה שמפחיד אותך ולא עובד עבורך, אתה מרמה את עצמך (ואותנו גם-כן)".

ואני חושב- האם זה לא ממש קולע לדינמיקה של האימון?
הרי, לא חסר אנשים שיקומו וידקלמו לך על ה 5 דרכים להצלחה, 10 דרכים לאושר, 7 דרכים לחשבון בנק מלא וגדוש....
אבל מה הם מביאים מעצמם?באזוורדים לא יקחו אותנו מטר קדימה, לא ייתנו למתאמן את האומץ לנסות את מה שהוא כה משתוקק לעשותו, הם לא יניעו לפעולה ולא יהוו את התמיכה המהותית הכה קריטית לאדם ששוקל החלטה, שינוי או חזון וייעוד מהבטן.

זה מה שמבדיל את המאמן שאיתו משיגים תוצאות מהמאמן שנעים לדבר איתו ולשמוע אותו. ההתחברות האותנטית מתוך עוצמה, הגלוי לב ולא ההצגה.
הניסיון והתבוננות אישית היא הם הדברים שבסופו של דבר יצדיקו את מקומו הראוי של
אימון אישי ועסקי בעולם....וישאירו את כל הבאזוורדים מאחור....

 

The TED imperatives

  1. Be interested.
  2. Be generous.
  3. Be interesting.
  4. Connect.
In that order. If all you can do is repeat cocktail party banalities about yourself, don't come. If all you're hoping for is to get more than you give, the annual event is not worth your time. If you're not confident enough to share what you're afraid of and what's not working, you're cheating yourself (and us).
These aren't just principles for TED, of course. They're valid guidelines for any time you choose to stop hiding and step out into the world. It would be fabulous if people who were willing to commit to these four simple ideas had a special hat or a pin they could wear. Then we wouldn't have to waste our time while looking for those who care about their work and those around them.

יום שבת, 14 בינואר 2012

אימון אישי ואייקידו: שמיים וארץ


מה הקשר בין מקצוע חדש, מערבי שהתפתח במקור באמצעות הטלפון, ואמנות לחימה שמבוססת על ידע שהצטבר במזרח רחוק במשך מאות ואפילו אלפי שנים?
התשובה היא tenchi nage- ביטוי יפני ל"תנועה של שמיים וארץ"!
כשלמדתי אייקידו ביפן עד קבלת החגורה השחורה, התוודעתי לכך שכל אלפי התנועות של אמנות הלחימה הזו, נובעים מהבנה עמוקה של טבע האדם, העולם, התנועה והאנרגיה המרכיבה את חיינו.
הטכניקה של tenchi nage מבוססת על ריכוז תנועה ואנרגיה בו זמנית ביד אחת הפונה לשמיים ושנייה לארץ- ה"תוקף" באימון אייקידו מאפשר למתרגל לנוע בו זמנית למטה ולמעלה, ובכך להפיל את היריב ולהצליח בביצוע התנועה.

עבורי, tenchi nage הוא האימון האישי והעסקי במיטבו: המתאמן לומד ומפנים את חזונו, את רצונו ואת מחויבותו להגיע ליעדים, הצלחה בשינוי וביישום פרוצת הדרך (ה"שמיים") אבל הדרך היא לא מעורפלת, רעיונית ורגשית בלבד- יש לנו את התכנית, האדמה (ה"ארץ") שבאמצעותה מממשים את החזון.
אימון אישי ועסקי ברמה גבוהה אינו מוותר על ההליכה בשני הערוצים- בו זמנית, בעוצמה ובמודעות לסביבה ולעולם כולו.
החיבור בין השניים- ההרמוניה בדרך של אייקידו- הוא גם הסמל של האפקטיביות של אימון אישי מקצועי.

יום רביעי, 11 בינואר 2012

אימון אישי ועסקי לטובת האדם שעובד לבד


עסקים רבים מדי מתנהלים ככה: אין ממש חלוקה בין בית ועבודה, בין תפקיד המנהל ותפקידי "כל השאר", זמנים לא ממש מתוכננים אלא " תרים טלפון מחר ונראה...", ובדרך כלל מרבית החשיבה מרוכזת בלכבות את שריפה של הבוקר או את המשבר של הצהריים.
זה לא רק בישראל, חברים, אלא תופעה גלובאלית, אך ניתן לאומר שישראל עם האופי ה"יזמי- דאגני- ווכחני" שלה היא "מצטיינת" בתחום...

מאמן אישי ועסקי משמש לא פעם שותף מצויין להבראת המצב, גורם מהותי שאיתו ניתן לעשות את הדרך מ"יורה לכל כוון", ל"מנהל מערכת", מ"להתנהל על פי הבטן" ל"נהל בדרך מאוזנת ומתוכננת יותר".

אני נזכר ברבים מלקוחותי: 
מנהל חברת לקבלנות תשתיות שידע עליות וירידות לכל חייו העסקיים- האימון נתן לו פרספקטיבה אחרת, אדם עם מי לחשוב ומסגרת שתוכה "התגבש" לקראת החלטות חשובות.
עורכת דין מוכשרת מאוד, שלא יכלה להגיד "לא" לשום דבר ואף אחד, ובסוף מצאה את עצמה מתנהלת על פי האג'נדה של כולם- חוץ מעצמה, כמובן. 
גם לא אוכל לשכוח את היזם הרפואי, שלא כתב אפילו מסמך אחד בכל החודשים שעבדנו יחד, אבל ניהל רשת של מרפאות עם עשרות אנשים- הכל מהפלאפון שלו- עד שהבין שהגיעו מים עד נפש, שיש דרך אחרת והיא לבנות ארגון ולא חדר מלחמה.

המאמן העסקי לשרות האדם העובד לבד הופך להיות בו זמנית כמה דברים נחוצים: מאמן, יועץ, מנהל, מועצת מנהלים, חבר, ועוד, אבל החשוב ביותר....הוא שם בשבילו, וזה דבר שאת ערכו קשה לאמוד-
It can mean all the difference…

יום שלישי, 10 בינואר 2012

אימון אישי ועיסקי: מצב רוח רע? אין אנרגיות? עזבו את המחשב ופגשו בני-אדם!

כולנו שם מתישהו, שלא מרגישים שהדברים הולכים כמו שצריך, לא חשוב אם זה מנהל גדול, אדם לבד או איש בתהליכי שינוי- ה ups and downs של החיים הוא מנת גורלנו.

מה עושים עם זה?

זה כבר לא כל-כך מנת גורלנו, זה תלוי בנו...

אני אגיד לכם מה אני עושה שאני פוגש מצבים כאלה.

קודם כל אני חייב להגיד כאדם שיוזם הרבה וכנראה עושה הרבה פעילות, בדרך הטבע אני פוגש את המצב הזה לא מעט.
פועל יוצא מ "ליזום יותר"...אז ככה.... קודם כל אני מזהה את מצב הרוח.
אז אני יודע שיש 3 דברים להכניס מייד ללו"ז של השבוע (היום?):
  •   לקרוא חומר הנותן השראה.
    השראה היא המילה היפה והלא מובנת שעושה לנו את הדיקור בלב ובנשמה שפתאום ההורמונים עובדים ומתחילים להתרווח בכיסא- אולי רק לרגע אבל זה קורה.
  •   דבר שני: אני מארגן פגישה מחוץ לבית על מנת לדבר עם אדם אחר, לשמוע אותו, להתרכז בו ולא בי.
    ואיזה קסם- המחשבה ה"מבעסת" כבר לא כל-כך חזקה.
  •  ואחרון? אין אחרון, אני כבר במקום אחר, כבר קבלתי כוחות מהשני, כי בעולם שלנו הוויות הגומלין מתרחשת כל הזמן והיא לא שואלת אותנו מתי לעבוד ומתי לא.....
ואת הדבר הזה אני מלמד את המתאמנים שלי, לא בצורה תיאורטית אבל על החיים שלהם, בזמן אמת, בת'כלס....

עוד סיבה שאימון אישי ועסקי הינו כל-כך עוצמתי לאדם במקום הנכון עם המאמן הנכון.

יום שני, 9 בינואר 2012

אימון אישי ועיסקי: לעולם לא ייגמר הלימוד והשיפור....חלק מההצלחה


הסתכלו על האנשים שמצלחים ביותר- הם אף פעם לא מפסיקים לנסות, לתרגל, ללמוד, להשתפר.
אין "הגעתי עד למעלה וזהו", תמיד יש עוד רמה, דבר, הישג בדרך.
יש רק עבודה יותר קשה, הרחבה של ידע, כלים ואימון.

קשה לי להבין את החברה האלה שחושבים שיעשו 2-3 פגישות, סדנאות או כמה קליפים ביוטוב וזהו, כבר הבינו וההצלחה היא שלהם.
ממש עלוב- הם פשוט עוד לא קלטו את אחד הסודות ההצלחה של המצליחים: אין סוף לדרך הזאת, ועל מנת להצליח יש לאהוב את דרך הצמיחה והשיפור ולא רק להתאהב בתוצאה זו או אחרת.

יאשה חפץ, אחד מנגני הכנור המעולים ביותר בעולם, פעם אמר:" אם אני לא מתאמן יום אחד, אני מרגיש את זה.
יומיים, המבקרים כבר מתעוררים.
שלושה ימים וגם הקהל מרגיש".

חברה, מה עם האימון שלכם?
עליכם, על העסק, הצוות, השילוב בין בית לעבודה, על החזון ועל ניהול הזמן, כסף ובריאות?
הרי כבני אדם כבר מוכח- מי שמתאמן מצליח ומי שלא...

קדימה- הדרך מחכה לכם!....

יום ראשון, 8 בינואר 2012

אימון אישי ועיסקי: להקשיב בלי להגיב


אחד הדברים הקשים ביותר שאיתו אנו מתמודדים בחיים הוא התגובתיות האוטומטית- לא מספיקים להבין מה הצד השני אומר ואנו כבר מתגוננים, מגיבים ומתחילים להתווכח איתו...

להקשיב זה לא דבר פשוט, בכל מצב.
גם אנשים עם יכולת מפותחת להקשבה מוצאים את עצמם לא פעם נושכים את לשונם בכדי לעצור מלהגיב, להפריע, או לנסות לנחם אדם אחר.
רוצים לשפר הקשבה? להלן שלוש דרכים שניתן ליישם במיידית על מנת לשפר הקשבה::

הימנעו מהסחות דעת.
הכוונה היא לא רק לכבות את הנייד או להוריד את דף הדפדפן באינטרנט שלך.
נסו לא לחשוב על מה אתם "הולכים להגיד" כתגובה- כל שעליכם לעשות הוא להתמקד במה שהאדם השני אומר.
חזרו על המילים המרכזיות של בן השיח.
לפעמים זה יישמע לכם טפשי אבל זה סימן ומסר חזק שאתם באמת מקשיבים לו.
שאלו שאלות מעמיקות.
שאלו שאלות פתוחות שיסייעו לכם לסייע לבן השיחה בנושא שמעסיק אותו.

הקשבה טובה היא כמו כל מיומנות אחרת: יש כאלה שנולדים איתה ויש כאלה שלומדים ומתרגלים.
בכל מקרה, עבודה על הקשבה היא עבודה על מיומנות בסיסית של החיים והעסקים, מרכזי מאוד במסגרת אימון אישי ועסקי.

יום שישי, 6 בינואר 2012

לראות זוויות אחרות: נדבך מהותי באימון אישי


כבני אדם אנחנו לא תמיד החיות הכי עיקביות ביותר, יש לנו לא מעט פרדוקסים החיים בתוכנו, וזה לא בהכרח דבר רק- זאת רק המציאות.
בתור שכאלה נחוץ ביותר להבין עובדה אחת: מה שחשבנו פעם הוא אולי לא מה שאנו חושבים היום, ומה שאנו חושבים היום ייתכן ולא נחשוב אותו מחר.
אנחנו משתנים כל הזמן, כפי שהעולם נמצא בתהליך שינוי כל שנייה ביממה.

אז למה זה חשוב?
יש הרבה סיבות, אבל אני אדגיש אחד בפוסט הזה:
כי מה שאתה חושב הוא תולדה, לא פעם ולא פעמיים, מהראייה שמתאפשרת לך מהמקום שאתה עומד בו (וכן, זה תופס גם לגבי ישיבה...).
אם תזיז את הראש, תפנה את הגב, תתכופף או תקפוץ, תמיד תראה משהו אחר.

באימון אישי המתאמן לומד איך לסגל לעצמו "ראייה רב-כוונית" בעת ובעונה אחת.
חברים, העוצמה של זה היא לא דבר שמה בכך, יש בזה פוטנציאל להזיז הרים, אם זאת תהיה המטרה על האג'נדה....

נסו להביט בדברים מזוויות שונות, סוגיות מכוונים שונים, אמונות עם הנחות שונות- תנסו ותראו.
ואגב, אין תחליף טוב יותר מתהליך אימון אישי מקצועי, לדברים הגדולים, החשובים והערכיים ביותר בחיינו.


יום חמישי, 5 בינואר 2012

אימון אישי: 2012 - רוצים לשנות? התחילו והתמקדו בדבר אחד


מכירים את זה, לא?
בתחילת שנה אתם מבטיחים לעצמכם שמים וארץ, עורכים רשימה ארוכה לגבי מה אתם הולכים לשפר והכל נראה נורא נוצץ ומרגש אבל....כעבור כמה שבועות כבר לא עומד במבחן המציאות.

במקום להתמודד עם כולם בבת אחת, תסתכלו טוב על הרשימה ותחשבו על דבר אחד שמתוכה שתוכל להשפיע על עוד כמה דברים ברשימה.
תעשו את זה קצר ופשוט.
אולי אתם צריכים להיות יותר אסרטיביים, או אול צריכים להאט קצת, או לדאוג ל"שווק את עצמכם" לעתים קרובות יותר, בדרך ההולמת אתכם.
אם אתם לא בטוחים במה לבחור, נסו משהו במשך כמה שבועות ותראו אם זה עובד או לא.
ואז, כל בוקר לחזור ולשנן את אותו "דבר אחד" שיש בכוחו להקרין ולהשפיע החוצה.
ייתכן מאוד, שבתוך זמן מסוים, הדבר יהפוך לטבעי הרבה יותר, והכי חשוב, התוצאות יחזקו את המחויבות שלכם לשנות, דבר שייתן לכם כוח להתמיד ולהמשיך.
מעגל קסמים של השינוי.
למה לא לנסות?

יש הרבה מה להרוויח אין כלום ממה להפסיד!(כמובן שאימון אישי ועיסקי יכול לסייע לא מעט בעניין הזה... אבל אני לא אמרתי כלום בעניין הזה...)

יום רביעי, 4 בינואר 2012

מחויבות אישית- Accountability-המשאב המנצח!



לאחרונה קראתי סטטיסטיקה מעניינת שפורסמה במקור כנראה בארגון האמריקאי להדרכה ופיתוח:

הסיכוי שתגשים את המטרה שאותה הצבת לעצמך הוא כדלקמן:

·        10% אם רק שמעת רעיון
·       
25% אם החלטת לעשות משהו עם זה
·       
40% אם החלטת מתי תעשה משהו עם זה
·       
50% אם תכננת איך תעשה את זה
·       
65% אם תדבר עם מישהו אחר על התכנית שלך
·       
95% אם קבעת עם אותו אדם מסגרת ברורה לדווח ומחויבות לביצוע".

Accountability!!!!
מילה פנטסטית באנגלית, התרגום לעברית יותר חלש אבל....המהות היא אותה מהות, ופה אני גאה להיות מאמן אישי ועיסקי! האימון, לדעתי, יותר מכל מקצוע אחר שאני מכיר, מבין, מתמחה ומצליח לחולל שינויים מדהימים בעולם, ולו רק בזכות התכונה הזאת שהיא מאפשרת!
קדימה, חברים, היכן המסגרת שלכם לביצוע, הצלחה והגשמה בחיים ובקריירה?

יום שני, 2 בינואר 2012

תקשורת אפקטיבית בינתרבותית היא לא רק במילים

 
האם "כן" הוא תמיד "כן" או אולי זה יכול גם להיות "לא" או "אולי"?
בעולם הגלובאלי שלנו, היכן שלכאורה מאמינים שהאנגלית יכולה לקחת אותנו לכל מקום שצריך, לא צריך ללכת רחוק בכדי להתוודע שתקשורת אפקטיבית היא לא תמיד ישירה, ובוודאי לא תמיד באנגלית.
למעשה בארצות רבות הזר יתקשה לשמוע את התשובה "לא" בהתאם לשאלות או פנייתו רק בגלל שתושבי המקום לא רוצים ש"יתאכזב".
בתרבויות שהתקשורת  בהן היא "
high-context"- כמו יפן, סין והרבה מאפריקה ואסיה- אנשים לומדים להעביר את המסר "לא" בדרך לא מילולית, ופה האתגר והמיומנות- לגלות למה בדיוק התכוונו? אולי התשובה נמצאת בשתיקה שלהם, במבט בעיניים, בשפת הגוף או בדיבור על דברים שלא בדיוק ברור מה הכוונה....
הכל על מנת להעביר את המסר "לא" מבלי להגיד את זה ישירות- דבר שהיה גורם לך ו\או להם
to lose face.

אנשי התרבות של "תוכן הגבוה" יכולים להזדעזע למשמע משפטים בוטים, ישירים להפליא ומעוררי קונפליקטים אצל עמיתיהם מ"תוכן הנמוך" (למשל, ארה"ב, גרמניה, אוסטרליה, ביו היתר).
אצל הראשונים יש להימנע מקונפליקט כמה שיותר ולשמור על ההרמוניה ולקבל החלטות בהתייעצות עם הקבוצה.
אנשי ה"תוכן הנמוך" הולכים ישר לעניין מבלי לעצור לשאול ולהתעניין יותר מדי בצד השני (הם משימתיים מאוד ופחות עסוקים ביצירת מסגרת של יחסים עם השני
(.
במדינות המערב, היכן שנמצא את רוב התרבויות של התוכן הנמוך, לא בהכרח חוששים מקונפליקט כי מאמינים שבדרך הזה ניתן להעמיק קשרים וללמוד דברים חדשים.
מיומנויות תקשורת בינתרבותית הם חשובות מתמיד ומהוות נכס חשוב בכל חברה שחפצה לבנות את קשריה ועיסוקיה מסביב לעולם.

יום ראשון, 1 בינואר 2012

אימון אישי ועיסקי: שנה חדשה, שההתחלות יהיו גדולות יותר


''The secret to a rich life is to have more beginnings than endings.''
Dave Weinbaum

 תמיד אהבתי התחלות.
יש בהן משהו קסום.
מלאות אנרגיה, יוזמה, עוצמה והתרגשות.
ה"דף החלק", הלבן, ביחד עם הלגיטימציה לעשות
"reset”’, אם צריך.
מגרש פנוי ורענן לקראת המשחק הבא
. 

ההתחלות מאפשרות לנו את פסק הזמן לעצור, לנשום קצת יותר עמוק ולהתבונן מבחוץ פנימה.
לעצור לכמה רגעים ולשאול את עצמנו שאלות שלא תמיד מקבלות את מקומם בחיי השגרה.
שאלות חשובות, ללא ספק
: 
האם אנחנו על הדרך הנכונה, שאותה בחרנו, או שמא נסחפנו בזרם השגרה?
האם אנחנו מעצבים את העסק והחיים, או שמא משהו אחר מנהל אותנו?
האם זה העסק שאותו יזמנו, בנינו, שעליו חלמנו או ייתכן ומשהו יצא מהאיפוס ודרוש טיפול מיוחד ומודע יותר להחזירו למיקוד ?
מה עם "מדד ה passion" בחיינו- גבוה? נמוך? בירידה? אולי בעלייה?
מה חסר לנו..?
ומה שבאמת חשוב- מה אנחנו מתכוונים לעשות בנדון על מנת שלא יחסר
??

למעשה, למרות ש"ההתחלות" מאפשרות לנו את המרחב הזה לעצמנו, אפשר להתבונן ולהגיד שאין ממש התחלות.
ההתחלה והסוף נפגשים לא פעם ולא פעמיים בחיינו, נדמה כאילו הם שזורים זה בזה
What the caterpillar calls the end, the rest of the world calls a butterfly. (Lao Tsu) 

ואולי ההתחלות קיימות כדי שנזכור ונגלה שוב את העוצמה שבתוכנו, זאת שכל הזמן נמצאת שם אבל אנו לא יודעים כיצד להוציא אותה החוצה, כיצד לנצל אותה נכון יותר בבחירותנו, בעיצובינו ובמאמצנו בחיים ובעבודה.
אבל  העוצמה היא שם, ללא ספק, גם בהתחלות וגם בסוף.

צריך רק לדעת לחפש אותה....

ההבדל בין אימון אישי ועסקי "בסדר" וכזה שמפיל את האסימון...


אני יודע שאנשים שגילם מתחת ל 35 בערך אין להם באמת מושג מה זה אומר "אסימון" ואיך מפילים אותו.

פשוט לא חוו את זה, לא חוו את התחושה שאתה מנסה לנהל שיחה נורמאלית וכל פעם אתה מסתכל במתח איך שהמטבעות האלה יורדים לך בקצב מטורף ועוד לא הצלחת להגיד את כל מה שאתה רוצה להגיד!
לך תקנה עוד אסימונים, מחר בבוקר, לעמוד בתור בסניף הדואר...
האסימון אולי מת אבל הביטוי איתנו, ועוד איך.
כשאתה אומר "האסימון נפל לי" אתה יודע שמשהו קרה, לא תמיד אתה יודע להסביר מה זה ה"משהו" הזה אבל אתה יודע להגיד שחל שינוי.
וכך זה במפגשי אימון אישי ועסקי: לא כל שיחה, מפגש, נושא יפיל לך את האסימון, כמו שבחיים מעטים הדברים שיכולים להגיד עליהם "כל הזמן", "כל פעם"- הרי מדובר בכל מיני פרמטרים שרובם אינם בשליטתנו המודעת.
אך בהוויה של אימון אישי ועסקי מקצועי יש הרבה נקודות שאתה רואה אותו קורה- את האסימון משתלשל מטה- וזה בהחלט מרגש שזה קורה!
מאמן אישי ועיסקי טוב יודע ליצור את האוירה שתאפשר דבר כזה, אבל לשם זה הוא זקוק למתאמן כזה שמספיק פתוח, מתמסר ו"רציני" בכדי לתת לאסימון ליפול.
וכשזה קורה אתה רואה את הברק בעיניים, אולי החיוך על הפנים, את שפת הגוף שפתאום מתעורר לך משום מקום.
לא צריכים לצפות שכל מפגש יפיל את האסימון, כי ברגע שהתחלת לצפות לזה התחלת להסתבך עם מנגנון ה"היאחזות" שדורש משהו מהמציאות שלא כך-כך טבעי. 
ובזה גם חסמת את ההתהוות הטבעית מלקרות, כאשר היא אכן מתרחשת.
פה טמון הסיבה שאימון אישי ועיסקי טוב הוא תהליך על ציר הזמן, ולא רק מפגש/אימון לייזר אחד.
תהליך- על מנת לתת למתאמן את המקום לתהות, להזיז, להתנגד מתי שהוא מתנגד, ולאפשר לאסימונים ליפול.

כי במקרה הזה אסימון שנופל מקדם אותנו בחיים ובעסקים.
ובשביל זה לא הולכים לדואר כבר הרבה שנים...